רוני (שם בדוי), אשה בעשור השלישי לחייה, מגיעה לאבחון כשהיא מתלוננת על משבר חריף עם מעסיקיה במקום עבודתה. כמפרנסת יחידה ואמא חד הורית לילדים צעירים מאד היא שרויה בבהלה עמוקה מהאפשרות שתאבד את פרנסתם.
כבר שנים רבות היא סובלת ממצוקות נפשיות כמו דכאונות שונים וחרדות, לאחר ילדות סוערת וחסרת בטחון קיומי. לכן היא מטופלת בפסיכותרפיה שמרנית בשלוש השנים האחרונות. רוני מבקשת הדרכה לפתרון מיידי לסכנת הפיטורים מעבודתה, והופנתה לחפש אותו מחוץ לפסיכותרפיה הקבועה שלה.
בשיחת האבחון מתגלה כי רוני אחראית לטעות מרה של שקול דעת, אשר בעקבותיה נגרם נזק כספי גדול למעסיקיה. אירוע זה עורר כלפיה זעם רב במקום בעבודתה. היא חשה שכולם "מחפשים" אותה וכל טעות קלה או אף איחור קטן ומקובל גוררים איומים והפחדות. היא בתקופת מבחן לא מוגדרת בזמן. בודקים איך להפטר ממנה. נדמה לה שכל תרומותיה החשובות לארגון זה בעבר נשכחו כלא היו.
מדבריה עולה כי התנהגותה במשבר תעסוקתי זה מלבה את החרדות והדיכאונות הרגילים שלה. היא מסתבכת בטעויות נוספות ואיבדה את שארית בטחונה העצמי.
בטפול אסטרטגי נגשים מיד לבחירת הפתרון המתאים שיבדק במציאות עוד היום ולבטח מחר. כבר במפגש הראשון, אנחנו כותבים לעצמנו מספר רשימות: כל הטעויות שרוני עשתה, מי האנשים שפועלים להכשילה, מהן ההתנהגויות המיידיות שעליה לשנות כדי להפחית את המתח נגדה, במה היא יכולה להצטיין כדי להעלות את ערכה בארגון הפגוע והזועם, מה אסור לה לעשות ללא פשרות, מהם מקומות העבודה התחליפיים אם וכאשר תפוטר.
רשימות כאלו יוצרות סוג של "מפה פנימית" באישיותו של אדם הרדוף בפחד מאיים. מתחילה להתפתח תחושה של הבנה טובה יותר של המצב; מה יכול להיות במקרה הגרוע ביותר. רוני לומדת לדבר עם עצמה בעזרת עובדות מדויקות ולא רק בפנטזיות מפחידות. אלה יהיו בסיס לשקול דעת ומחשבה מייצבת כאשר תתקל בעוינות ובקורת. היא תוכל לבחור טוב יותר איך להגיב. היא תגרר פחות לתגובות רעות.
במפגש השני היא מספרת על כל מה שעשתה בימים האחרונים. מתברר כי מעסיקיה שמו לב לשינויים הקלים שחלו בהתנהגותה ומיתנו את התקפותיהם עליה. אבל רוני עדיין נוטה להסתבך בקלות במריבות והתפרצויות זעם, כאשר נראה לה שמנסים להעליב אותה. אנחנו מבררים את תגובותיה לביקורת מתמשכת כלפיה, אחרי כישלון של תגובתה הראשונית לביקורת זו. מתברר שהיא עונה את אותה תשובה מכעיסה וחוזרת על אותו "פתרון", גם אם הוא חסר תועלת.
הנטייה לחזור על פעולות לא יעילות היא אחד הגורמים המרכזיים להסתבכויות בחיים. קשה לאנשים להודות שאין בידיהם פתרון טוב ולכן הם חוזרים על פתרון רע, גם אם הוא מחמיר את המצב (כמו להמשיך לצעוק כשברור שלא מקשיבים לך יותר).
אנחנו ממשיכים להתקדם בבחירת פתרונות טובים שיצילו את פרנסתה של רוני: היא מתבקשת לחשוב על תגובה מפתיעה מצידה בכל פעם שמתעורר ריב סוער. במקום להתאמץ לשווא ל"הוכיח" את חפותה כשהיא נעלבת, לאמר בשקט שהיא מיד מתקנת את מה שביקשו ממנה.
אחד הקשיים בסיום סכסוכים הוא התבצרות כל צד באמונותיו. למעסיקים כח רב משל המועסקים. קל להם להתבצר בדעותיהם. כאשר רוני מוכנה לחדול מהצטדקויות קולניות היא מחלישה את הזעם כלפיה. כשהיא חשה פחות מותקפת, היא יכולה לפנות רגועה יותר לפתרונות מתאימים לבעיות שהיא צריכה לספק בעבודתה התובענית.
במפגש השלישי מתברר כי חלק ניכר מהמתח כלפיה פחת; בעקבות הפחתה משמעותית של תגובותיה הכעוסות והנעלבות ומאמציה לא לאחר ולהגיע בדיוק בזמן, פחתה הביקורת כלפיה. רוני התפנתה לעבוד יותר שעות ובריכוז גבוה יותר ובכך תרמה מאד לארגון שלה. ערכה עלה וחבריה לעבודה "נזכרו" שהיא בעצם מומחית ומצטיינת.
בשלב זה של העזרה האסטרטגית אנחנו כבר יכולים לארגן את תוצאות ההתייצבות של מצבה ולפנות לאיתור הבעיה המרכזית; יחסיה הגרועים והקבועים עם הממונה הישירה עליה, אשר ניצלה את המצב המשברי כדי ל"הוכיח" לכולם כמה רוני לא מתאימה, כמו שהיא תמיד התלוננה. אנו מתכננים שינוי מרחיק לכת ביחסים ביניהן, אותו צריכה רוני ליזום, גם אם אין לה ידע ומוטיבציה לעשות זאת.
במפגש הרביעי אנו מבצעים משחק תפקידים שבו המטפל מייצג את דמותה של הממונה ורוני מתנהגת בהתאם לתוכנית הטיפולית אותה תכננו לפרטי פרטים. המטפל לא "מרחם" על רוני ומעמת אותה עם מצבים אשר בדרך כלל גורמים לה להשתולל בזעם ולטרוק דלתות. בתנאים התומכים של המסגרת הטיפולית הדברים מקבלים צורה חדשה. רוני לומדת להבליג, לקחת לגימת מים – אמיתית או דימיונית – לפני שהיא מגיבה. לחשוב כמה שניות לפני שהיא עונה, לאמר שהיא לא יודעת, להתעניין בטיעון נגדי שנאמר לה ובסך הכל להתנהג כאדם שקול ופתוח. זה לא קל אבל רוני מבינה יותר ויותר כמה טעויות היא נוהגת לעשות במצבי מתח ולחץ של יחסים בינאישיים.
למפגש החמישי היא מגיעה עם חיוך קטן. קל להבין שקרה משהו טוב. בשתי שיחות ממושכות עם הממונה התבררו לה פרטים חשובים על מוצא העוינות שנוצרה ביניהן. אנחנו ממשיכים לבסס את הישגיה החשובים בתכנון הדרכים בהם תוכיח למעסיקיה כי שיחות אתה מתורגמות בהקדם וללא דיחוי לשפור בתפקודה. רוני לומדת לזהות מתי היא לא לוקחת אחריות. היא מגבירה את מאמציה המועילים במצבים אשר בעבר פעלה הפוך; ברחה מאחריות והאשימה את כל העולם.
את המפגש השישי והאחרון אנחנו מקיימים לאחר חודש. רוני מספרת בשקט על רגיעה וסיום תקופת המבחן שלה במקום עבודתה. המשבר חלף ועמו סכנת הפיטורים. היא מתנהגת באופן שונה מאשר בעבר. בתום הטפול הקצר הזה, לא רק שהיא ביקורתית כלפי הדרך בה נהגה עד כה, ומוכנה להשתנות למען עצמה, היא גם מצליחה להבחין באנשים אחרים הפועלים באותו אופן מקומם ושגוי, בדיוק כמוה עד לפני זמן קצר.
הטפול במשבר הסתיים ועמו גם הצורך בהמשך הטפול האסטרטגי. רוני חוזרת לטפול הקבוע שלה, הרבה יותר בוגרת בכל מה שקשור למציאת פתרונות מעשיים לבעיות יומיום.